רקע

טכניקת אלכסנדר היא דרך פשוטה ועם זאת יעילה ביותר לשחרור מתח שרירים בגוף כולו. היא תלמד אתכם דרכים חדשות לשבת, לעמוד ולנוע. דרכים שיפחיתו את העומס על שריריכם, על עצמותיכם ועל מפרקיכם ויעזרו לכם לנוע בקלות רבה יותר. הנוחות המוגברת הזאת תוביל לתחושת רווחה טובה יותר ותעזור לכם להיות שלווים ומאושרים יותר. כמו כן, תעזור לכם הטכניקה לצמצם כאבים של מחלות נפוצות.

התגלית

פרדיריך מתיאס אלכסנדר נולד באוסטרליה ב-1869. בראשית הקריירה שלו כשחקן סבל אלכסנדר מצרידות ואיבוד קול בזמן הופעותיו.

הוא פנה לרופאים אחדים ומאמני קול שנתנו לו תרופות והציעו תרגילים אך ללא הועיל.

אלכסנדר היה נחוש למצוא פתרון לבעייתו, ויצא למסע גילוי שלא רק נתן תשובה לשאלתו, אלא גם חשף את מנגנוני התנועה של האורגניזם האנושי ואת התערבותינו השלילית ברפלקסים האלה, שתורמת להרבה מהסבל שלנו בתרבות המודרנית.

הפיקוד הראשוני - The Primary Control

בתחילת חקירתו גילה אלכסנדר שהרגליו הסמויים: משיכת ראשו לאחור ולמטה מעצימים מאוד בבואו לדקלם את הטקסטים בהופעותיו.

בהדרגה הגיע אלכסנדר אל התגלית החשובה מכל: היחס הבסיסי בן צוואר ראש וגב, הפועל כרפלקס כולל לגוף השלם. הוא ניסח זאת כך: "אפשר לצוואר להיות חופשי, כדי לאפשר לראש להינשא לפנים ולמעלה, כדי לאפשר לגב להתארך ולהתרחב".

» לראש הדף

Up - Down : צמיחה או צניחה

ניתן להוכיח קיומן של שתי מערכות כוח הפועלות בגוף האדם ולאורך עמוד השדרה בפרט.

לכוח א' הנטייה לכווץ ולעוות. הוא קשור קשר הדוק עם כוח הכובד וגורם לכבדות בגוף.

לכוח ב' יש נטייה להאריך ולהרחיב, כיוונה נוגד את כוח הכובד, על כן היא יוצרת קלילות בגוף. אצל האדם המודרני גוברת הנטייה של כוח א' להתגבר על כוח ב'. תפקידו של המורה לטכניקת אלכסנדר הוא להנחות את התלמיד, להחליף זרם של דחפים מכווצים בזרם של דחפים מרחיבים בעיקר לאורך עמוד השדרה. לתנוחות חלקי הגוף השונים ולפעילות השרירית הרגילה יש חשיבות משנית בלבד.

בעזרת ידי המורה נהפכות המילים מדבר סתמי, לכיוונים ולאנרגיה הפועלת בדרכים ומסלולים מסוימים. הצמיחה כלפי מעלה מתעוררת במעין אימפולסים זעירים הגורמים לזרימה וחיוניות בגוף.

בצורה פשוטה אפשר לאמר, כי אנו מלמדים אנשים להביא לידי התרחבות במקום לידי התכווצות בכל תנוחה שהם נמצאים בה. התנועות השריריות עצמן חשובות פחות מאשר הדחפים הקטנים - הכיוונים, כפי שאלכסנדר כינה אותם, הפועלים בתוך הגוף.

דחפים קטנים אלה מתרחשים בגוף ללא הרף, בין אם הוא בתנוחה ובין אם הוא בתנועה שרירית. כיוונים אלה הם הקובעים במידה רבה את מידת יעילותה של התנועה השרירית.

טכניקת אלכסנדר שונה מטכניקות אחרות הקיימות בעולם, בעיקר בשני דברים:

  • פיקוד הראשוני דהיינו: היחס בין ראש-צוואר-גב
  • הצמיחה: ה-up.

אלכסנדר גילה שהגוף הוא דבר זורם וכי חלקיו השונים שומרים על יחסים נכונים ביניהם ע"י זרימה בלתי פוסקת של דחפים.

דחפים אלה, הדומים לזרמים חשמליים, הם מזעריים אך השפעתם גדולה לאורך זמן. כאשר הם נעים בכיוון הלא נכון הם יוצרים חוסר תיאום וניגודים בין המערכות השונות של האורגניזם.

» לראש הדף

על זרימה בטכניקת אלכסנדר ובמוסיקה

המילה זרימה מוכרת היטב למוסיקאים.

כמוסיקאי, נגן קלרינט פעיל בנוף המוסיקלי בישראל, וכמורה לטכניקת אלכסנדר ברור לי ולתלמידי שחייבת להיות זרימה טובה במכלול הפסיכו-פיזי ע"מ שתהא זרימה במוסיקה שאנחנו מפיקים.

מעצורים נפשיים וליקויים גופניים גורמים לעצירת הזרימה.

בטכניקת אלכסנדר אנו אומרים שהעדר זרימה משמעו – "פקקי תנועה" בראש וראשונה בעמוד השדרה. במוסיקה חוסר זרימה מתבטאת בסטטיות.

טכניקת אלכסנדר האירה את עיני ואוזני לפשר חידת הזרימה. מניסיוני רב השנים בעבודה עם מוסיקאים אני חושב שעובדת היותי מוסיקאי המורה את טכניקת אלכסנדר למוסיקאים היא נתון ראשון במעלה זאת משום שרק אחד שחווה את המטלות והקשיים הפיזיים והמנטאליים שמוסיקאי חייב לעמוד בהם יידע איך למרותם יוכל לשמור על חופש צמיחה וזרימה, או אז יוצאים נשכרים הן המוסיקאי והן המוסיקה.

» לראש הדף

ניוטרל - הפתח לזרימה

קיים מכנה משותף רחב בין עשיית מוסיקה לבין טכניקת אלכסנדר.

מוסיקאים שוקדים על ניקיון נגינתם, אם בעבודה עם מטרונום בשיפור האינטונציה (הכיוונון) ומבחינה מוסיקלית בעבודה סיזיפית על אינספור הדגשים, הטעמות והבעה מתאימים.

טכניקת אלכסנדר עובדת על ניקיון התנועה והזרימה. אנו מגבירים את המודעות להסרת העומס השרירי, ובכך נפתחת הדרך לצמיחה לאותו ה-up הנכסף.

לפי שיטתי, ראוי שהמוסיקאים יכירו הכר היטב את מצב הניוטרל, משמע מינימום עשייה בהקשר להפקת המוסיקה. רק מתוך הכרה זו ניתן יהיה להגיע, תוך זרימה וחופש, לסוגי הבעה מגוונים ושונים.

וויברציה (התנודה) היא הצליל, וברוב המקרים היא כפויה ונעשית ע"י עודף לחץ (מסוגים שונים) השאיפה, אם כן, להגיע לוויברציה חופשית.

אליבא ד'אלכסנדר ה-end gaining, כלומר - רדיפת התכלית, היא בעיית המפתח. במילים אחרות - האמביציה התחרותית, מכלה כל חופש וחונקת את הזרימה. שלא כבמכון כושר, במקרה של טכניקת אלכסנדר , פחות - הוא יותר.

פחות כוח, משמע - יותר זרימה.

» לראש הדף

לסיכום

אנשים מגיעים לטכניקת אלכסנדר מסיבות שונות ומורכבות.

הסיבה השכיחה ביותר היא תחושת חסך או בריאות לקויה, אשר אותה לא הצליחו לשפר בטכניקה או בטיפול מסוג אחר.

רבים באים פשוט לשם "ריפוי". הדבר מובן למדי אך מוטעה למדי. הדבר מוטעה, אם נתייחס למילה "ריפוי" במשמעותה המקובלת. הקלה מקומית של ליקוי מסוים, בלי להתייחס לגורמיו, אינה יכולה להיחשב "ריפוי" אמיתי. כדי להגיע לריפוי אמיתי, יש לסלק את הגורם או הגורמים לסימפטום או לסימפטומים. אנו, העוסקים בטכניקת אלכסנדר, מעדיפים לא להשתמש במילה "ריפוי".

אנו רואים את האדם כמנגנון פסיכו-פיזי הפועל כשורה או לא כשורה. אם המנגנון פועל לא כשורה, אנו צופים כי שיפור ביעילותו יצמצם את הסימפטום המסוים שהביא לתלונה או אף יסלק אותו כליל.

בספרו The Use of the Self, מביא אלכסנדר את דוגמת שחקן הגולף,ממנה ניתן להבין את דרך חשיבתו ועבודתו. הבעיה של שחקן הגולף הייתה, שברגע שהיה עליו לחבוט בכדור, נפנה ,משום מה, מבטו לשמיים. (המבט ניתק מהכדור) אי לכך הכדור לא הועף לכיוון המטרה. כל מוריו אמרו לו בפשטות Keep your eyes on the ball מה שלא פתר את הבעיה. אלכסנדר נתן לו שיעורים שהביאו לאיזון כללי של הגוף ולאחר מכן, לכשהגיע למשחק הגולף, נפתרה הבעיה.

אלכסנדר הבחין שהאדם המודרני נוהג לגרום להתכווצויות לאורך עמוד השדרה ולתוך הגפיים, ושהתכווצויות אלו הן בלתי טבעיות ומזיקות.

הוא פיתח טכניקה לבלימת ההתכווצויות ולהמרתן בהתפשטות נכונה לאורך עמוד השדרה ולתוך הגפיים כדי להחזיר את הגוף למצב שהוא ראוי לו.

אלכסנדר גילה שהכיוונים - דחפים לאורך עמוד השדרה קובעים במידה רבה את היעילות בפעילותו של הגוף כולו.



» לראש הדף




 
Lionways בקרו באתר של